יום 4 יום א' 10/7 איסטנבול - איידר

השכם בבוקר נסיעה לשדה התעופה וטיסה לטרבזון עיר נמל גדולה על שפת הים השחור, משם נסיעה באוטובוס ודולמיש למנזר סומלה, נסיעה דרך החוף אל הרי קצ'קר הצפוניים, בדרך עוברים את העיירה צ'מליהמשין [Camlihemsin] טיול ברכב [דולמיש] למצודת זילקלה Zilkale, הליכה ברגל בנוף אלפיני. נסיעה ולינה באיידר Ayder

השכמה ב 04:30 [כולם מתייצבים בזמן !], קפה זריז ונסיעה לשדה התעופה. מתייצבים ב 06:00 בשדה התעופה איסטנבול בדרך לטרבזון, המראה מאיסטנבול ב 07:00 נחיתה בטרבזון [Trabzon] ב 08:45 טרבזון, שדה תעופה קטן ובלי הרבה פרוצדורות אוספים את המזוודות ויוצאים החוצה לאוטובוס שכבר מחכה לנו ושנהגו מתעקש להכניס ולסדר את המזוודות שלנו בעצמו.
מתפללים תפילת שחרית מתחת לעץ אגס בסמוך לשדה התעופה, בסיום התפילה ללא שהיות מתחילים בנסיעה לכוון המנזר התלוי סומלה [Sumela] הנמצא במרחק שעת נסיעה דרומית לטרבזון. עוזבים את טרבזון ואת כביש החוף ומתחילים לטפס לתוך הקצ'קר. בדרך מסביר יובל על האזור, הכבישים ועל שיטת הטיול שעל פיה משמש כביש החוף בקטע שמטרבזון [Trabzon] ועד הופה [Hope] הסמוכה לגבול גרוזיה ככביש הגיחה לאזורים בקצ'קר שבהם נטייל. אין כבישי אורך הרריים בקצ'קר. [קצת מאכזב, שכן יהיו מקומות שנעבור בהם פעמיים ואפילו שלוש ז"א מחכות לנו נסיעות ארוכות באוטובוס] בינתיים הדרך מטפסת לאורך נהר [?] שזורם בין עצים וירק, המדרונות המשופעים בחדות נטועים בשיחי תה. עוברים את צ'יקארה ומגיעים לחניון ממנו נתחיל לטפס למנזר. החניון מסודר, סככות צל, מסעדות, שרותים [בתשלום] בתי קפה ובעיקר תה ודוכני מזכרות.
מתקתקים ארוחת בוקר שמוישה הכין [לחם פרוס, ביצים קשות, ירקות, זיתים, טונה ועוד]

עושים הכרות עם הדולמושים, זהו רכב מסוג טרנזיט המכיל כ 12-15 מקומות ישיבה המסוגל כך התברר לנו לנוע בדרכי עפר הרריות קשות ביותר, הנסיעה די נוחה ולאחר נסיעה קצרה בה משלב הנהג הילוך אחד בלבד מגיעים למנזר התלוי סומלה (Sumela), השוכן בגובה רב בלב יערות אלפיניים יפים ונראה כ"שתול" בקיר המצוק המנזר נבנה בתקופה הביזנטית, נקרא כך על שום מיקומו המיוחד על צלעו של צוק נישא מעל תהום של 600 מטר, שבתחתיתה נחל זורם. המנזר התפרסם בציורי הקיר, שניתן לראות בכנסיית המנזר בפנים ובחוץ. עד 1923 התגוררו בו נזירים יוונים אורתודוכסים, שעברו ליוון כחלק מחילופי האוכלוסיות שהיו בין יוון לתורכיה באותה שנה. המנזר מזכיר מאד בצורתו ובמיקומו המיוחד את המנזר הנמצא בערוץ העמוק של נהר ווראיקוס (Vouraïkos) ביוון בין העיירות ודיאקופטו-קאלאבריטה (Diakofto-Kalavryta),

ביקור במנזר וירידה רגלית לחניון האוטובוס.

לפני הפרידה מסומלה צפו במצגת המכילה תמונות שצילמו מבקרים רבים, המצגת מתעדכנת אוטומטית, וכך ניתן לעקוב כיצד נראית סומלה לאורך זמן.

בסוף הירידה באחד העיקולים יושב אמן מקומי שר ושורט כלי מיתר עבודת יד, נעצרים וכשהוא מסיים: מחיאות כפיים, טיפ וממשיכים לרדת. מצליחים לא לקנות כלום בדוכנים המקומיים עולים לאוטובוס וחוזרים לכביש החוף. נוסעים לכוון צפון - מזרח.

לאחר פאזאר [Pazar] פונים דרומה ומתחילים לטפס בנוף הררי ירוק והנהר [Firtina ?] שוב לצידנו. מגיעים לעיירה צ'מליהמשין Camlihemsin חתיכת שם לעיירה טורקית, מעניין מה המשמעות אולי בגלל:
שבט המשין (Hemsin) הוא שבט קווקזי עתיק, המתגורר בין הרי הקצ'קר לים השחור. במקור היו בני השבט נוצרים, אך לפני כ-150 שנה המירו את דתם לאסלאם.
בחודשי הקיץ (יולי ובעיקר אוגוסט), נוהגים אנשי ההמשין להיפגש במקום עם משפחותיהם, תוך חידוש החזקה על אדמותיהם. מפגשים אלו מהווים עבורם הזדמנות לשדך בין נערים ונערות בני השבט. השידוך מתבצע דרך ריקוד ה"הורון" המסורתי - הבנים מסתדרים בחצי מעגל, מולן הבנות (בחצי מעגל אף הן), ובאמצע - נגן "טולום" (כלי המזכיר חמת חלילים) והאמהות. האירוע כולל שירה מונוטונית (מעין דו שיח מדוקלם) וריקוד קצבי.
כיום חיים באזור כ-15,000 מבני השבט והשאר פזורים בשאר רחבי המדינה. הם משתדלים לשמור על מסורותיהם, אך אינם נטולים השפעות חיצוניות. כך למשל, עד לפני מספר שנים היו הבנות לבושות כולן בלבוש המסורתי; כיום, רובן לבושות ג'ינס וחולצות T, כשרק צעיף הראש המסורתי נשאר.

מתוך: 'נוסעים בזמן' שכתב וצילם: סקיפ טרייסמן

העיירה נמצאת במזלג דרכים המוביל למבצר זילקלה ולעיירה איידר אליה נגיע בסופו של יום. צ'מליהמשין הוא הכפר הגדול ביותר בצפון הקצ'קר השוכן על גדות נהר הפירטינה Firtina . מחליפים את האוטובוס לדולמושים וקופצים לביקור במצודת זילקלה [Zilkale] בדרך עוצרים לטרמפיסטית קוטפת תה עם שק ענק מלא בעלי תה יושבת ליד האומגה על אם הדרך. ליד צ'מליהמשין הכוון שלנו לא מתאים לה היא צריכה לצ'מליהמשין, דיצה [עוד נדבר עליה] מתחבקת ומתנשקת עם הסבתה כאילו והן מכרות ותיקות הן נפרדות ואנחנו ממשיכים הלאה. שלושת הדולמושים מטפסים דרומה עוצרים בנקודת תצפית על המבצר ממשיכים בנסיעה ומגיעים למבצר. חונים, עולים ומחפשים את הדרך לגג המבצר , לא מוצאים, מביטים על הנוף מנסים להבין מיובל מה פתאום יש פה מבצר, משקיפים על הסביבה ויוצאים. בדרך חזרה עוצרים, יורדים מהרכב ומתחילים את הטיול הרגלי הראשון בקצ'קר, ההליכה במורד קלה ונעימה. השיטה פשוטה, הרכבים נשארים מאחור ולפי קריאת המדריך לאחר כשעה הם נעים ואוספים אותנו אחד אחד, כל אחד הולך בקצב שלו, הטור ארוך, המדריכים מפוזרים בין ההולכים. המצודה מאחורינו, צ'מליהמשין לפנינו, הנהר רוגש לצידנו הכל מסביב ירוק ופורח - חגיגה.
הדולמושים מגיעים ואוספים את כולם, נוסעים צפונה לצ'מליהמשין ובמזלג פונים שוב דרומה לכוון איידר. מתחיל להחשיך העננים נמוכים [זאת אומרת אנחנו גבוהים] הכביש רטוב ולאחר כ 15 דקות נסיעה מהירה בכביש מפותל אנחנו באיידר . המלון ממוקם מיד בכניסה לעיירה והוא בולט מאד גם בשל גובהו [4 קומות]. קבלת הפנים נעימה ולאחר התארגנות קצרה אנחנו בחדרים.
המלון בנוי כולו עץ, חדריו קטנים, המיטה תופסת את רוב החדר והשרותים צרים. אבל החלון פונה לנוף אלפיני ירוק והמים במקלחת חמים תמיד.

רוב כפרי החורף באזור עתיקים למדי, עם בתי עץ גדולים בני 300-200 שנה ואורח חיים שנראה ולא השתנה יתר על המידה (מלבד, אולי, צלחות הלוויין המעטרות את גגות הבתים). רובם של תושבי כפרים אלו הם זקנים שחיו בהם כל חייהם; צעירים כמעט ולא ניתן למצוא כאן. 'מסע במדבר' סקיפ טרייסמן

קירות מבצר זילקלה
לחץ כדי לצפות בתמונות של זילקלה בחורף

איידר Hotel Sis
לחץ כדי לצפות באיידר והסביבה בחורף